הגיל השלישי

טלפון לגיל השלישי

סבתא צריכה טלפון נייד שמתאים לגילה המופלג. אין סיכוי שהיא תסתדר עם אייפון ובטח שלא תיהנה משפע הגימיקים אותם מציעים הסמארטפונים. היא חיפשה בכל החנויות אבל זכתה רק למפח נפש. בטלפון אחד היו ספרות זעירות, בשני היו מקשים בלתי נראים, ובשלישי היא לא שמעה כלום.

"אני רוצה טלפון נורמאלי עם ספרות שאפשר לראות, מקשים שאפשר להרגיש ורמקול שאפשר לשמוע." סבתא תמיד ידעה להגיד בצורה ברורה מה היא רוצה.

ובכן, יש. טלפון קטן אבל עם כל התכונות שמתאימות לטלפון למבוגרים. הוא שוקל בסביבות מאה גרם ולא גדול יותר מכף היד. נכון שהמסך קטן, אבל הוא מאוד בהיר והספרות שלו גדולות, ככה שגם אדם שלא רואה טוב, מסוגל להבחין בהן.

גם מקשי הטלפון ברורים וגדולים ויש אפילו כפתור שנועל את המקשים, ככה שהוא לא יחייג פתאום דווקא לאנשים שמהם סבתא מתחמקת. הדבר הכי טוב בטלפון הזה הוא לחצן המצוקה, שנמצא בחלק האחורי של המכשיר. מפעילים אותו עם הזזה של מתגם והמכשיר משמיע צליל חזק אותו שומעים ממרחקים, והוא אמור להזעיק עזרה מיידית. אם קרה משהו בבית ואי אפשר לקבל עזרה מיידית, הטלפון יחייג באופן אוטומטי אל מספר החירום שנקבע לו מראש וגם ישלח חמש הודעות טקסטים ליעדים קבועים מראש.

למרות שאין מותג שמסתתר מאחורי הטלפון הזה הוא מתאים לקהל שלו בצורה מושלמת, והעיקר, סבתא סוף סוף מרוצה.

ראו כאן מאמרים על אייפון לגיל השלישי

טלפון לגיל השלישי

חוזים את העתיד

המבקש להתקבל למגורים בבית אבות (מעון הורים) חייב לבחון את סוגיית התאמתו למעון במספר היבטים. מובן כי קיים היבט ההתאמה האישית בכפוף למצבו האישי בריאותי של המועמד, וכן קיים ההיבט הכלכלי ומידת זכאותו לסיוע בסידור בבית אבות ע"פ החוק. דא עקא כי רשימה זו תתמקד בשלב שלאחר בחירת המוסד המתאים ובחינת מידת היכולת הכלכלית- הוא שלב ההתקשרות החוזית בין המועמד לבית האבות.

מבלי להביע עמדה אישית, אציין כי התקשרות עם בית האבות בהסדר למגורים ולשימוש במיתקניו הינה החלטה חשובה ביותר, כפי שבעת רכישת דירתו פנה המועמד לקבלת ייעוץ לייצוג ע"י עורך דין מטעמו, כך גם לא יהיה זה מופרך לאמר כי ראוי יהיה לפנות לעו"ד המתמצא בדיני החוזים, לקבלת ייעוץ וייצוג טרם ההתקשרות.

חוזים אחידים

הסכמי ההתקשרות המקובלים במרבית בתי האבות בארץ הם חוזים אחידים, כמשמעותו של מונח זה בחוק החוזים האחידים התשמ"ג 1983. במילים אחרות: חוזה אחיד מתאפיין בכך שנוסחו ותנאיו נקבעו מראש ע"י צד אחד (בית האבות), והוא משמש אותו ביחסיו עם אנשים רבים המתקשרים באותו עניין ואינו משמש בד"כ כבסיס למו"מ אישי.

מרות זאת מן הראוי שהמועמד לקבלה לבית האבות, או מי מבני משפחתו, ייבחנו היטב את הסכם ההתקשרות המוצע. בעניין זה יצאה הלכה מאת בית המשפט העליון שנדרש לסוגיית אופי חוזי בתי האבות ולהוראות ספציפיות בהן. היה זה כאשר אזרח קשיש ביקש להיכנס לבית האבות וחתם על חוזה אחד.

בגוף ההסכם נצפתה האפשרות שיזדקק במרוצת השנים להעברה למחלקה סיעודית, המנוהלת ע"י אותו בית אבות. במקרה שכזה, נקבע בהסכם, התשלום בו יחוייב הקשיש יהיה לפי "התעריפים שיהיו מקובלים מעת לעת עבור אישפוזים במחלקה הסיעודית של בית האבות". ואכן לאחר תקופת מה חלה החמרה במצבו של הקשיש והוא הועבר למחלקה הסיעודית. אולם כשנדרשו קרוביו לשלם עבור שהייתו במחלקה הסיעודית, שעלותה גבוהה משמעותית מעלות שהייתו בבית האבות- סרבו.

העניין הגיע לבית משפט השלום ומשם לבית משפט מחוזי, ושתי הערכאות קבעו כי הצדק עם בית האבות וכי בעליו פעלו בתום לב כשלא קבעו מראש את תעריף המחלקה הסיעודית.

חוזים את העתיד

סעיף מקפח

קרובי משפחתו של הקשיש לא הירפו, וערערו לבית המשפט העליון וזה הפך את הקערה על פיה.

קבע בית המשפט כי "חוזה בית האבות הוא חוזה אחדי, שתכליתו להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח, המתמשכת ומתקיימת חרף שינויי נסיבות" עוד קבע בית המשפט כי "מערכת היחסים באה להגשים מטרות סוציאליות חשובות ובהן הסדרת דיור והבטחת צרכים ושירותים חיוניים לדייר וכל זאת תוך הבטחת בסיס של ביטחון ויציבות" בית האבות מהווה משכן קבע ליתרת שנותיו של הדייר, נאמר בהחלטת בית המשפט ועל רקע תכלית זו יש לפרש את מערכת היחסים בין הצדדים לחוזה, כנמשכת גם כשהדייר נזקק לאישפוז סיעודי.

כל פירוש אחר, לפיו "דווקא ביום של משבר ושינוי דרסטי, יש לנהל מו"מ חדש בין הצדדים- אינו עולה בקנה אחד עם ההגינות, הסבירות ותום הלב"- קבע בית המשפט. מקביעה זו עולה שהנחת המוצא היא שתכלית חוזה ההתקשרות עם בית האבות, היא לאפשר המשכיות קשר הקבע של דיור ושירותים גם במחלקה הסיעודית.

לכן קבע בית המשפט ששינוי במצב בריאותו של הקשיש, המצריך העברה למחלקה סיעודית, אינו מביא להפסקת הקשר החוזי אלא הוא "חוסה בגידרו" של הקשר החוזי שביניהם.

עוד הביע בית המשפט את דעתו שראוי היה לקבוע נוסחה המגדירה את המחיר לשהייה במחלקה הסיעודית, כפונקציה של המחיר הנהוג באותה עת בתוספת מנגנון עידכון ריאלי.

*הכותב הינו עו"ד ושותף במשרד עצמון יניב.

mafdal.org.il
צור קשר: