הטעות במערכות יחסים היא הניסיון להקדים את המאוחר, מתוך הנחה שלאחר שהיחסים יתקדמו, אפשר יהיה לגור ביחד, למשל, והדברים ישתנו. זהו. שזאת הטעות הכי בסיסית ונפוצה במערכות יחסים.
בכל מערכת יחסים מתחילה, אנשים מיישמים את הקשר החדש יחסית ובעצם מתאמנים בקשרים. זה כמו קפיצה לברכה ריקה מתוך הנחה שהיא מלאה. במערכת יחסים, כמו בכל דבר אחר בחיים, תמיד כדאי קודם ליישם ורק אחר כך להתקדם הלאה. כדאי קודם להסתדר בעבודה ואחר כך לעבור לגור יחד ולבנות עתיד משותף. כדאי קודם להחזיק את הקשר במשך תקופת זמן ניכרת ואחר כך להציג את בן או בת הזוג בפני המשפחה. כדאי להראות רצינות ולא חוסר סבלנות ורק אז אפשר להתקדם למגע יותר אינטימי וקרוב.
כשהולכים בדרך נכונה, הדברים משתפרים דרסטית בדרך כלל, כי נוצר לחץ מתון על בן הזוג ליצור את השינוי המבוקש לפני שעוברים שלב במערכת היחסים. בדרך זו, לרוב לא נשאר לבן הזוג ברירה, ועליו להחליט אם הוא רציני בכוונותיו. אם הוא באמת מתכוון לשנות את סדרי העדיפויות שלו ולקבל על עצמו את המחויבויות הכרוכות במערכת יחסים רצינית אשר מביטה גם קדימה אל העתיד. קוראים לזה ויתור על האגו. כך צריכה להיראות מערכת יחסים זוגית ומערכת יחסים בכלל.
התנערות מתדמית הילד הקטן שרק צריך לרצות אותו, או שהוא יפגע ויעשה פרצופים. אישה אינה האימא של בן זוגה, ועליה להבהיר לו זאת באופן ברור וחד משמעי. אם בן הזוג יבצע את השינויים ההכרחיים, ייטול על עצמו אחריות וישתף פעולה למען עתיד משותף בו שני בני הזוג שווים, כנראה הגיע הזמן לעבור לשלב מתקדם יותר, אך הכוונה היא למעשים של ממש ולא להצהרות ריקות מתוכן.
בסרטון: זוג לדוגמא במערכת יחסים ארוכת שנים – גיל הזהב
